hambuha hasinit: tektikat hamchsim shel tramp mir'a kma me'et hu yuda al hamedina

פוקוס באינטרנט המבוכה הסינית: טקטיקת המכסים של טראמפ מראה כמה מעט הוא יודע על המדינה אלכסנדר גורלך • 16 שעות • 3 דקות קריאה הלוך ושוב של דונלד טראמפ בנוגע למכסי ענישה יש את העולם בקצה. מה בדיוק נועדו האמצעים הללו להשיג בסופו של דבר עדיין לא ברור. כלכלנים רבים רואים בדעתו של נשיא ארה"ב שתמיד צריך להיות מאזן סחר מאוזן בין מדינות שטות. אבל מה לגבי המטרה של שימוש בעמלות יבוא גבוהות יותר, כלומר מכסים, כדי לאלץ חברות להפסיק לייצר במדינות כביכול זולות יותר ובמקום זאת להעביר את הייצור שלהן לארה"ב? מסים של עד 145 אחוז לסין כרגע כל העיניים נשואות לסין כדי לענות על השאלה הזו, מכיוון שטראמפ השעה את המכסים שהטיל על שאר העולם (למעט רוסיה והותיקן) למשך 90 יום כדי למנוע את קריסת שוקי הפיננסים והמניות העולמיים. מצד שני, הוא הטיל מכסים נוספים על הרפובליקה העממית. הנטל הנוסף על מוצרים מיובאים סיניים בארה"ב הוא כעת עד 145 אחוזים. טראמפ מאמין שסין הרוויחה משמעותית מכללי הסחר החופשי להם היא כפופה מאז הצטרפותה לארגון הסחר העולמי ב-2001 - לרעת ארצות הברית. הוא מחשב שחברות יעזבו כעת את סין בהמוניהם אם המרווחים שהן מרוויחות עקב עלויות העבודה הנמוכות בממלכה התיכונה יתכווצו או אפילו ייעלמו לחלוטין. מאחורי זה עומדת התפיסה שהרפובליקה העממית היא מדינה עם שכר נמוך. אבל זה כבר לא המצב. סין כבר מזמן מסוגלת לייצר יותר מסתם בזול כמובן שעדיין קיים ייצור טקסטיל בסין, שרווחיותו תלויה בעלויות עבודה נמוכות. אבל במציאות, רבות מהחברות הללו עוברות למדינות זולות יותר כמו וייטנאם או קמבודיה במשך שנים מכיוון שרמות השכר ברפובליקה העממית עלו בהתמדה בעשורים האחרונים. למרות זאת, סין עשויה להישאר "בית המלאכה של העולם", כפי שכונתה המדינה לעתים קרובות - אך כעת עבור סחורות שייצורן דורש מיומנות וידע. הלחמת סמארטפונים יחד או ייצור מכוניות חשמליות דורשות כישורים שונים מאשר תפירת ג'ינס או חולצות טי. חלומו של טראמפ נכשל עקב מחסור בעובדים מיומנים ברפובליקה העממית יש אוכלוסייה משכילה, אשר מדי שנה משחררת לשוק העבודה מספר עצום של עובדים מיומנים מוסמכים כאלה. מנכ"ל אפל, טים קוק, אמר פעם בראיון שמומחים שמבינים את הכלים הדרושים להרכבת האייפון יכולים להיכנס לחדר בארה"ב, אבל למלא אצטדיון כדורגל שלם ברפובליקה העממית. עבור חלומו של טראמפ על אמריקה שמייצרת הכל בארץ, זה אומר: אם אפשר, לספק לאפל ושות' את העובדים המיומנים הדרושים, למשל, כדי למשוך חברות טכנולוגיה להתיישב שם. חברות לא בורחות מסין, הן משקיעות אבל הם לא קיימים. יצרנית השבבים הטייוואנית TSMC, שהשתחווה לנסיבות הגיאופוליטיקה החדשה בארה"ב ובנתה מפעל חדש בפיניקס, אריזונה, נאלצה להביא עובדים מטייוואן לייצור המורכב (TSMC מייצרת את השבבים העדכניים והאיכותיים ביותר בעולם), כפי שדווח ב"ניו יורק טיימס". וזה גם ה"ניו יורק טיימס" שמדווח כעת על ההתפתחויות האחרונות מסין: במקום יציאה המונית לארה"ב, העיתון מבחין בהתפתחות הפוכה. חברות רבות רוצות לייצר יותר ברפובליקה העממית ולהרחיב את הייצור שלהן. pokos be'intrant hambuha hasinit: tektikat hamchsim shel tramp mir'a kma me'et hu yuda al hamedina alexander gorlach • 16 she'ot • 3 dakot kri'a haloch veshuv shel donald tramp benuga lemexi anisha yesh et ha'olam baktza. meh bediyuk no'adu ha'amtza'im halelu lehasig besufo shel dvar adain le brur. klachlanim ravim ro'im beda'ato shel nasi ara"be shtamid tzrich lehayot me'ezan schar me'ozen bin medinot shtot. abel meh ligbi hametra shel shimush beamlot yevu gvohot yoter, klumer mechsim, kadi le'eletz havrot lehapsik liyitzer bemadinot kvihol zolot yoter vebamekum zot leha'avir et hayitzur shlehen le'ara"be? mesim shel ad 145 achoz lesin karga kel ha'ini'im nisho'ot lesin kadi le'anot al hashe'ela hazu, mekivun shtramp hash'a et hamchsim shehatil al she'er ha'olam (lema'at rosia vehutikan) lemshech 90 yum kadi lemanoa et krisat shuki hapinansim vehamaniot ha'olmi'im. metzed shani, hu hatil mechsim nosfim al harpublika ha'amemit. hantel hanosef al mutzrim miyuv'im sini'im be'ara"be hu ka'at ad 145 achozim. tramp maamin shesin harviha mishmautit mechlali hischar hachofshi lehem hi kfufa me'ez hatztarfuta largun hischar ha'olmi be-2001 - lera'at artzot habrit. hu mehashev shchavrot yaazvu ka'at et sin behamonihem am hamarvachim shehen marvichot ikv aluyot ha'avoda hanemuchot bememalka hatikuna yitkavzu o afilu yealmu lechlutin. meachori ze omdat hitfisa sheharpublika ha'amemit hi medina im shkar nimoch. abel ze kver le hamtzav. sin kver mizman mesugalet liyitzer yoter mistam bezul kmuvan shadain kiyim yitzur textil besin, sharvachiyuto tluya bealuyot avoda nimuchot. abel bematzi'ot, ravot mehachavrot halelu ovrot lemadinot zolot yoter kmu vietnam o kambudia bemshech shanim mekivun shermot haskar barpublika ha'amemit alu behitmada beasorim ha'achronim. lemarot zot, sin asuya lehishe'er "bit hamlaha shel ha'olam", kfi shkonata hamedina le'atim krovot - ach ka'at avor schorot shiyatzoran dorsh miyumanot vida. halchamet smartfonim yehad o yitzur mechoniot hashmaliot dorshot kishurim shonim me'asher tfirat jins o chultzot ti. halomo shel tramp nichshel ikv mechsor beovdim miyumanim barpublika ha'amemit yesh ochlusiya miskila, asher medi shena mischreret leshuk ha'avoda misper atzum shel ovdim miyumanim mosmachim ke'ela. menecha"le afel, tim kok, amer pa'am braion shmumchim shembinim et haklim hadrushim lehirkavt ha'ayfon yecholim lehikans lechader be'ara"be, abel lamla etztadion kedurgel shlam barpublika ha'amemit. avor halomo shel tramp al amrika shmejatzrat hakel bartz, ze omer: am efsher, lispek le'efel veshuth et ha'ovdim hamiyumanim hadrushim, lemshel, kadi lemshoch havrot technologya lehityashev shem. havrot le burchot mesin, hen mishki'ot abel hem le kaymim. yetzranit hashvavim hatayvanit TSMC, shehishtachava lensivot hageopolitika hachadsha be'ara"be uvanta mifal hadsh bepinix, arizona, naltza lehavi ovdim metawan liyitzur hamurkav (TSMC mejatzrat et hashvavim ha'adkani'im vehaikuti'im bioter be'ulam), kfi shedavch be"nav yorek taymes". veza gam ha"nav yorek taymes" shmadavach ka'at al ha'hitpatchuyot ha'achronot mesin: bemekum yetzi'a hamonit le'ara"be, ha'iton mivchin behitpatchot hafuka. havrot ravot rotzot liyitzer yoter barpublika ha'amemit veleharchiv et hayitzur shlehen.